Daf 13a
מַתְנִי' כָּל הַיָּד הַמַּרְבָּה לִבְדּוֹק בַּנָּשִׁים מְשׁוּבַּחַת וּבָאֲנָשִׁים תִּקָּצֵץ
Rachi (non traduit)
מתני' כל היד המרבה לבדוק. שבודקת תמיד שמא ראתה:
בנשים משובחת. שמתוך כך לא אתי לידי ספק טומאה ובעלה לא אתי לידי איסורא:
ובאנשים. שבודק עצמו תדיר באמתו שמא יצא ממנו קרי:
תקצץ. שמתחמם ומרגיש כשממשמש באמה ומוציא שכבת זרע לבטלה:
Tossefoth (non traduit)
מתני' כל היד. באנשים תקצץ. ואם צריך לבדוק יבדוק בצרור או בחרס כדאמר בגמ' וא''ת הא לקמן אמר דלמטה מעטרה מותר והיינו בפי האמה ושם הוא בודק עצמו וי''ל דגם למעלה לצד הגוף צריך לבדוק שמא הלך שם טפת קרי א''נ אפי' מעטרה ולמטה לא שרי אלא להשתין משום ניצוצות או משום בית הכנסת אבל כדי לבדוק עצמו לא:
גְּמָ' מַאי שְׁנָא נָשִׁים וּמַאי שְׁנָא אֲנָשִׁים נָשִׁים לָאו בְּנוֹת הַרְגָּשָׁה נִינְהוּ מְשׁוּבָּחוֹת אֲנָשִׁים דִּבְנֵי הַרְגָּשָׁה נִינְהוּ תִּקָּצֵץ
Rachi (non traduit)
גמ' הרגשה. שמזדעזעין אבריו כשמתחמם ורואה קרי:
Tossefoth (non traduit)
[נשים דלאו בנות הרגשה נינהו. לר''ת דמפרש (יבמות יב) ג' נשים משמשות במוך היינו צריכות ושאר נשים מותורות משום [דלא] מיפקדא אפריה ורביה י''ל כיון דלאו בנות איסור הרגשה נינהו אפילו הוו מרגישות לפי' ר''ת קשה לר' יוחנן בן ברוקה דתניא (שם דף ס''ה) על שניהם נאמר פרו ורבו ועוד נהי נמי דלא מפקידו אפ''ו להשחית זרע הוקשו לאיש לכל עונשין שבתורה וי''ל דהיינו טעמא שהנשים לעולם מזריעות בפנים ושם הוא דרך להזריע אבל אנשים מזריעים בחוץ ואין דרך להזריע שם. גי']:

אִי הָכִי מַאי אִירְיָא מַרְבָּה כִּי לֹא מַרְבָּה נָמֵי כִּי קָתָנֵי מַרְבָּה אֲנָשִׁים
Rachi (non traduit)
אנשים. משובחת דקתני קאי מרבה אבל אתקצץ דבאנשים אפילו חדא זימנא:
תָּנָא בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים לְעִנְיַן שִׁכְבַת זֶרַע אֲבָל לְעִנְיַן זוֹב אַף הוּא מְשׁוּבָּח כַּנָּשִׁים
Rachi (non traduit)
לענין זיבה. שיצא זוב ממנו ורוצה לבדוק כדי למנות ראיותיו שתים לטומאה ושלש לקרבן. זוב דומה למי בצק של שעורים ובא מבשר המת ושכבת זרע בא מבשר החי וקשורה כלובן ביצה שאינה מוזרת:

וַאֲפִילּוּ לְעִנְיַן שִׁכְבַת זֶרַע אִם בָּא לִבְדּוֹק בִּצְרוֹר אוֹ בְּחֶרֶס בּוֹדֵק
Rachi (non traduit)
בצרור. דבר קשה אינו מחמם:
וּבְמַטְלֵית לָא וְהָתַנְיָא בּוֹדֵק עַצְמוֹ בְּמַטְלֵית וּבְכָל דָּבָר שֶׁרוֹצֶה כִּדְאָמַר אַבָּיֵי בְּמַטְלֵית עָבָה הָכָא נָמֵי בְּמַטְלֵית עָבָה
Rachi (non traduit)
במטלית עבה. קשה היא ואינה מחממת:
וְהֵיכָא אִיתְּמַר דְּאַבָּיֵי אַהָא דִּתְנַן הָיָה אוֹכֵל בִּתְרוּמָה וְהִרְגִּישׁ שֶׁנִּזְדַּעְזְעוּ אֵיבָרָיו אוֹחֵז בְּאַמָּתוֹ וּבוֹלֵעַ אֶת הַתְּרוּמָה
Rachi (non traduit)
שנזדעזעו אבריו. שנעקר זרע מגופו:
אוחז באמה. שלא יצא הזרע עד שיבלע את התרומה שבפיו דתנן לקמן בפ' יוצא דופן (נדה דף מ.) הזב ובעל קרי אין מטמאין עד שתצא טומאתן לחוץ:
אוֹחֵז וְהָתַנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כָּל הָאוֹחֵז בְּאַמָּתוֹ וּמַשְׁתִּין כְּאִילּוּ מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם אָמַר אַבָּיֵי בְּמַטְלֵית עָבָה
Rachi (non traduit)
כאילו מביא מבול. שעבירה זו היתה בידם דכתיב (בראשית ו':
י''ב) כי השחית כל בשר ואמרו ברותחין קלקלו:
Tossefoth (non traduit)
אוחז והתניא רבי אליעזר אומר כו'. ואם תאמר לימא הא דקאמר אוחז ובולע היינו למטה מעטרה דשרי וי''ל אם יניח הזרע לבא עד פי האמה שוב לא יוכל לעכבו אי נמי כיון שאוחז באמה בדוחק שלא יצא זרע יש הרהור אפי' למטה מעטרה וא''ת ומאי פריך מר' אליעזר והלא רבנן פליגי עליה ושרו וכן לקמן מאי פריך. אדרב יהודה מרבי אליעזר וי''ל דרבנן לא שרו אלא במשתין משום לעז ממזרות אבל לצורך ד''א אסרי ורב יהודה נמי היה עומד במקום גבוה דליכא ניצוצות ולא היה אוחז אלא כדי שלא יפול מי רגלים על הכותל ובהא לא שרו רבנן אי נמי לסוף הודו חכמים לדברי ר' אליעזר מדאמר בפרק כיצד מברכין (ברכות דף מ.) אין מי רגלים כלין אלא בישיבה או בעפר תיחוח או במקום גבוה והיינו כרבי אליעזר אבל אוחז באמה לא קאמר אע''ג דמסתמא כמו כן כלין ולקמן בפירקין (נדה דף טז:) שלש שנאתי וחשיב אוחז באמה ומשתין ולא הוזכר שם רבי אליעזר:
רָבָא אָמַר אֲפִילּוּ תֵּימָא בְּמַטְלֵית רַכָּה כֵּיוָן דַּעֲקַר עֲקַר וְאַבָּיֵי חָיֵישׁ דִּלְמָא אָתֵי לְאוֹסוֹפֵי וְרָבָא לָא חָיֵישׁ דִּלְמָא אָתֵי לְאוֹסוֹפֵי
Rachi (non traduit)
כיון דעקר עקר. ומשום חמום דהשתא לא נפיק מידי:
וְלָא וְהָתַנְיָא הָא לְמָה זֶה דּוֹמֶה לְנוֹתֵן אֶצְבַּע בָּעַיִן שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאֶצְבַּע בָּעַיִן עַיִן מַדְמַעַת וְחוֹזֶרֶת וּמַדְמַעַת
וְרָבָא כֹּל אִחַמּוֹמֵי וַהֲדַר אִחַמּוֹמֵי בְּשַׁעְתֵּיהּ לָא שְׁכִיחַ
Rachi (non traduit)
לא שכיח. וכי קתני למה זה דומה דתחילתו לא יצא אלא ע''י משמוש האבר שאינו נעקר יחד אלא כשהוא ממשמש יוצא מעט מעט והולך אבל היכא דיצא מהרגשה ונעקר כולו כאחד תו לא מוסיף:
גּוּפָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כָּל הָאוֹחֵז בָּאַמָּה וּמַשְׁתִּין כְּאִילּוּ מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וַהֲלֹא נִצּוֹצוֹת נִתָּזִין עַל רַגְלָיו וְנִרְאֶה כִּכְרוּת שָׁפְכָה וְנִמְצָא מוֹצִיא לַעַז עַל בָּנָיו שֶׁהֵן מַמְזֵרִים
Rachi (non traduit)
ניצוצות ניתזין. שאינו אוחז ואינו מטיל למרחוק:
כרות שפכה. סריס אין מימי רגליו עושים כיפה:
Tossefoth (non traduit)
והלא ניצוצות ניתזין. וא''ת וישפשף בידו כדאמרי' בפ' אמר להם הממונה (יומא ל.) דמצוה לשפשף וי''ל דכשאין אוחז איכא רוב ניצוצות ולא סגי בשפשוף אבל באוחז ליכא אלא מעט וסגי בשפשוף דאי הוה סגי בשפשוף אף כשאינו אוחז גם רבנן לא הוו שרו:
אָמַר לָהֶן מוּטָב שֶׁיּוֹצִיא לַעַז עַל בָּנָיו שֶׁהֵן מַמְזֵרִים וְאַל יַעֲשֶׂה עַצְמוֹ רָשָׁע שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי הַמָּקוֹם
תַּנְיָא אִידַּךְ אָמַר לָהֶן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לַחֲכָמִים אֶפְשָׁר יַעֲמוֹד אָדָם בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ וְיַשְׁתִּין אוֹ יַשְׁתִּין בְּעָפָר תִּיחוּחַ וְאַל יַעֲשֶׂה עַצְמוֹ רָשָׁע שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי הַמָּקוֹם
Tossefoth (non traduit)
ויעמוד במקום גבוה. ואפילו בקרקע קשה והא דאמר בפרק מומין אלו (בכורות דף מד:) לא ישתין לא על גבי מקום קשה ולא על גבי כלי דאמר רב הני מודרי דבבל מהדרי מיא לעין עיטם וי''ל דהתם מיירי סמוך לפרת שהיא גבוה מכל הנהרות כדאמרינן (בכורות דף נה.) כל הנהרות למטה משלש נהרות ושלש נהרות למטה מפרת ומפרת שהוא גבוה מכולם יורד לעין עיטם שהוא גבוה כדאמרי' (זבחים דף נד:) סבור למבנייה בעין עיטם דמדלי טפי אבל רחוק מפרת או אפילו לתוך שאר נהרות שרי:
הֵי אֲמַר לְהוּ בְּרֵישָׁא אִילֵּימָא קַמַּיְיתָא אֲמַר לְהוּ בְּרֵישָׁא בָּתַר דְּאָמַר לְהוּ אִיסּוּרָא הֲדַר אֲמַר לְהוּ תַּקַּנְתָּא
Rachi (non traduit)
איסורא. אסור לאחוז ואפילו אי אפשר לו בענין אחר אע''פ שמוציא לעז כדקתני מוטב שיוציא לעז כו':
תקנתא. ישתין על גבי עפר תיחוח דמשמע דאי ליכא הני יאחוז באמה:
אֶלָּא הָא אֲמַר לְהוּ בְּרֵישָׁא וַאֲמַרוּ לֵיהּ אֵין לוֹ מָקוֹם גָּבוֹהַּ וְעָפָר תִּיחוּחַ מַאי אָמַר לָהֶן מוּטָב שֶׁיּוֹצִיא לַעַז עַל בָּנָיו וְאַל יַעֲשֶׂה עַצְמוֹ רָשָׁע שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי הַמָּקוֹם
וְכָל כָּךְ לָמָּה מִפְּנֵי שֶׁמּוֹצִיא שִׁכְבַת זֶרַע לְבַטָּלָה דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כָּל הַמּוֹצִיא שִׁכְבַת זֶרַע לְבַטָּלָה חַיָּיב מִיתָה שֶׁנֶּאֱמַר וַיֵּרַע בְּעֵינֵי ה' (אֶת) אֲשֶׁר עָשָׂה וַיָּמֶת גַּם אוֹתוֹ
רַבִּי יִצְחָק וְרַבִּי אַמֵּי אָמְרִי כְּאִילּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים שֶׁנֶּאֱמַר הַנֵּחָמִים בָּאֵלִים תַּחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן שׁוֹחֲטֵי הַיְלָדִים בַּנְּחָלִים תַּחַת סְעִיפֵי הַסְּלָעִים אַל תִּקְרֵי שׁוֹחֲטֵי אֶלָּא סוֹחֲטֵי
Rachi (non traduit)
הנחמים באלים. שמתחממים בעצי אילנות במדורות גדולים כלומר בעלי הנאות:
באלים. כמו (שם לה) תחת האלה:
רַב אַסִּי אָמַר כְּאִילּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה כְּתִיב הָכָא תַּחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן וּכְתִיב הָתָם עַל הֶהָרִים הָרָמִים וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן
רַב יְהוּדָה וּשְׁמוּאֵל הֲווֹ קָיְימִי אַאִיגָּרָא דְּבֵי כְּנִישְׁתָּא דְּשָׁף וִיתֵיב בִּנְהַרְדְּעָא אֲמַר לֵיהּ רַב יְהוּדָה לִשְׁמוּאֵל צָרִיךְ אֲנִי לְהַשְׁתִּין אֲמַר לֵיהּ שִׁינָּנָא אֱחוֹז בַּאֲמָתְךָ וְהַשְׁתֵּן לַחוּץ
Rachi (non traduit)
דשף ויתיב. שם מקום המובלע במלכות נהרדעא מפי מורי הזקן:
אחוז באמה. שלא יפלו מים על הגג:
הֵיכִי עָבֵיד הָכִי וְהָתַנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כָּל הָאוֹחֵז בְּאַמָּתוֹ וּמַשְׁתִּין כְּאִילּוּ מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם
אָמַר אַבָּיֵי עֲשָׂאוֹ כְּבוֹלֶשֶׁת דִּתְנַן בּוֹלֶשֶׁת שֶׁנִּכְנְסָ[ה] לָעִיר בִּשְׁעַת שָׁלוֹם חָבִיּוֹת פְּתוּחוֹת אֲסוּרוֹת סְתוּמוֹת מוּתָּרוֹת בִּשְׁעַת מִלְחָמָה אֵלּוּ וְאֵלּוּ מוּתָּרוֹת לְפִי שֶׁאֵין לָהֶן פְּנַאי לְנַסֵּךְ אַלְמָא דְּכֵיוָן דִּבְעִיתִי לָא אָתֵי לְנַסּוֹכֵי הָכָא נָמֵי כֵּיוָן דִּבְעִיתִי לָא אָתֵי לְהַרְהוֹרֵי
Rachi (non traduit)
עשאוהו. להא דרב יהודה:
כבולשת. בולשת חיל שמחפשין ובוזזין כדמתרגמינן (שם לא) ויחפש ובלש:
וְהָכָא מַאי בְּעִיתוּתָא אִיכָּא אִיבָּעֵית אֵימָא בִּיעֲתוּתָא דְּלֵילְיָא וּדְאִיגָּרָא וְאִיבָּעֵית אֵימָא בִּיעֲתוּתָא דְּרַבֵּיהּ וְאִיבָּעֵית אֵימָא בִּיעֲתוּתָא דִּשְׁכִינָה וְאִיבָּעֵית אֵימָא אֵימְתָא דְּמָרֵיהּ עֲלֵיהּ דְּקָרֵי שְׁמוּאֵל עֲלֵיהּ אֵין זֶה יְלוּד אִשָּׁה
Rachi (non traduit)
דליליא. ומתיירא שמא יפול:
דרביה. שמואל:
דשכינה. שורה בבית הכנסת:
אימתא דמריה. הקב''ה ואפי' במקום אחר נמי שרי לדידיה:
וְאִיבָּעֵית אֵימָא נָשׂוּי הֲוָה דְּאָמַר רַב נַחְמָן אִם הָיָה נָשׂוּי מוּתָּר
Tossefoth (non traduit)
אם היה נשוי מותר. ובפ' כל כתבי (שבת דף קיח:) דקאמר דקרי ליה לרבי רבינו הקדוש שלא הניח ידו למטה מאבנטו היינו רבותא שהיה נשוי והיה מחמיר על עצמו:
וְאִיבָּעֵית אֵימָא כִּי הָא אוֹרִי לֵיהּ דְּתָנֵי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי בִּנְיָמִין בַּר חִיָּיא אֲבָל מְסַיֵּיעַ בַּבֵּיצִים מִלְּמַטָּה וְאִיבָּעֵית אֵימָא כִּי הָא אוֹרִי לֵיהּ דְּאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן גְּבוּל יֵשׁ לוֹ מֵעֲטָרָה וּלְמַטָּה מוּתָּר
Rachi (non traduit)
עטרה. שפה גבוהה המקפת את ראש הגיד:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source